תחשבו רגע על המרזבים בגג ועל קולטני הניקוז בחצר הבניין או הבית הפרטי. במשך שבעה-שמונה חודשים של קיץ ישראלי לוהט, הם עומדים יבשים לחלוטין. בזמן הזה, הם הופכים ל"פח הזבל" הלא רשמי של הסביבה. הרוחות מביאות איתן כמויות אדירות של חול ואבק דק (במיוחד אם בונים לידכם בניין חדש), עצי האורן והפיקוס משירים מחטים ועלים יבשים, ציפורים מחפשות מקום מסתור, ושקיות חטיפים מתעופפות פנימה.

כל התערובת הזו יושבת בתוך הצינור ומחכה בשקט. כשהגשם הראשון מגיע, הוא פוגש את שכבות האבק והחול האלו. המים מתערבבים איתם והופכים באופן מיידי לבוץ סמיך, כבד ודביק – ממש כמו מלט רטוב לפני התייבשות.

הבוץ הזה זורם למטה עד שהוא מגיע לזווית הראשונה בצינור (ה"ברך") או לחיבור צר – ושם הוא נעצר. המים שממשיכים לרדת מהגג לא מצליחים לעבור את פקק הבוץ הזה, והדרך היחידה שלהם היא לעלות למעלה ולהציף את המרפסת, הגג או הסלון שלכם.